<h1>העיטור הלכ' תפילין ח"ג</h1>
<h2>דף קח.</h2>
בפ' ח' שרצים כותבין תפלין ע"ג עור בהמה טהורה ונכרכות בשערן ונתפרות בגידן הלמ"מ וגרסינן במכות חזי לתפלין דבי חביבי דתפירא בכיתנא ולית הלכתא כוותיה.
והעושה תפלין עושה דפוס מרובע ומביא עור לח מעובד ארכו כדי שיכסה פתח הבתים ומכניסו בדפוס כמש"ל וכותב ד' פרשיות ומניח בראשו קדש וכורכו מאחד כלפי שמע, ומניחו בבית ראשון לימין הקורא שהוא שמאל המניח והוא נקרא בית החיצון וסמיך לה כותב והיה כי יביאך וכורכה ומניחה בבית הסמוכה לה ושלישית כותב שמע ומניחה סמוך לפנימית ורביעית כותב והיה אם שמוע והוא בית החיצון לשמאל הקורא ויכרוך אותם בשיער ואח"כ מכסה פתח הבתים באותו קלף הארוך וכופלו מלמעלה ומניח בו מעברתא של עור שיכנס בו הרצועה וסביבי הבתים מעדיף הקלף ויתפור התחתון עם העליון ובשימושא רבה בעי למיכרך קמיעי בשערי ואמר רבא ובשערי דתורא כי היכי דמדכר לעגלא ולא יחטא, דכתיב המעט (מכם) [לנו] עון פעור. ומדכריך להו מלרע לעיל, ונתפרות בגידן. ואר"פ ובגידי שור, ותריסר תפירי הו"ל לבר מדנפיק ועייל. ואמר רבא ואי הוה עשרה לא מיפסלי. ואר"פ משמיה אי הוה ארביסר ש"ד דכי מוספת מנשה ואפרים הוי ארביסר, ואי נפסקו [ב'] [אוצ"ל ג'] חוטין בתפרן פסולין. ותמיה לן הא דאמרינן בגידן דתורא ובשערי דתורא דהא בכל דוכתא אמרינן אין קטיגור נעשה סניגור. ותריסר תפורי, ואם נפסקו פסולה, מנ"ל.
